פתיח לעלון
מגע. Contact. כאשר אדם נפגש עם אדם אחר, הוא פוגש את עצמו. המגע הדוק יותר עם חלקיו השונים. כך בגופני. כך ברגשי. יש ספר: The art of contact. מגע טוב בין אנשים הוא אמנות, לא מדע מדוייק, אבל אמנות שיש בה דיוק רב.
צילום משמר רגע חולף. לפעמים רגע שיש בו אי שקט וטרדה, לפעמים רגעי חסד של מגע מופלא. צילום נותן הזדמנות לשים לב לפרטים. מה רב המרחק או מה צרה הקרבה. כמה מתח ורוגע במפגש, או שקט ושלווה. אילו חלקים (גופניים ורגשיים) משתתפים במגע, אילו חלקים יש בהן הימנעות ממגע (עם הזולת, עם עצמנו).
הייתי בפסטיבל קונטאקט ואימפרוביזציה. אנשים המסורים להתנסות במגע ולחקור אותו. את התנועה אל- וההימנעות מ-. את הזרימה מעכבה ומחסום אל מגע מרצון.
קורס פוטותירפיה בצפון.
מחזור שלישי. הקורס מיועד לעוסקים בטיפוח אנשים, בהעצמתם, בסיוע לצמיחתם. הקורס, עשרה מפגשים בימי שלישי אחר הצהרים, מתקיים בקרית טבעון. מונחה על ידי ד"ר צביקה תורן (פסיכולוג וצלם) וגלעד בנארי (צלם יצירתי אינטואיטיבי רגשי). התחלה ביום שלישי, 5.3.2019. לפרטים והרשמה- ניתן לפנות דרך הפייסבוק, האתר "פסיכולוגיה וצילום", או ווטסאפ (0547848252).
ציטוט:
"רק אחרי שאדם צילם דבר מה, הוא יכול לטעון שראה אותו באמת ובתמים,
משום שתצלום מראה פרטים הנעלמים בדרך כלל מתשומת הלב"
(אמיל זולא)
מחדר המפגשים הטיפוליים:
"שתי הפנים של אמא שלי"
מגיע לפגישה איש צעיר. פגשתי אותו לראשונה עם אשתו. שניהם צעירים, מלאי תקוות לזוגיות טובה וארוכת שנים, לבניית משפחה (מוסכם על שניהם- שלושה ילדים). אבל לאחר שנתיים של יחד, יש ביניהם מתח רב. היא מתלוננת שהוא בכלל לא מה שהיה בהתחלה, שהוא לא קשוב לה ולצרכיה, ששום דבר שהיא אומרת הוא לא מסכים, שהוא מקטר כל הזמן על הקשר שלה עם חברות שלה, הוא חושב שהיא נהנית איתן יותר מאשר איתו, ועוד. הוא לא מאמין שהיא אומרת את זה. לפי דעתו זה בכלל לא הוא שמקטר ומתלונן, זאת היא ששום דבר שהוא עושה- לא מוצא חן בעיניה. תגידי לי, הוא אומר ומעמת אותה, תגידי לי שני דברים טובים שעשיתי בשבוע הזה ומצאו חן בעיניך! היא- הרבה דברים! הוא- מה! תגידי לי מה! היא לא מוצאת מה להגיד. הוא פונה אלי- אתה רואה?! היא רק אומרת דברים שיודעת שהם יישמעו יפה! היא יודעת לעשות רושם על אנשים! אולי גם אותך היא כבר קנתה! אבל אני יודע את האמת! שום דבר שאני עושה, אבל שום דבר, לא מוצא חן בעיניה!
לאחר שהביאו לפגישה את מה שביניהם (ובתוכם), הצעתי שאפגש עם כל אחד מהם לחוד, ובקשתי להביא שבע תמונות ילדות. עד גיל שמונה.
הוא התעקש לבוא ראשון, מפני שהוא חושש שאם אפגש איתה, היא תהלך עלי קסם, אני כבר אהיה בצד שלה והוא יהיה אבוד. כך אמר.
לא היתה לי התנגדות, ונפגשנו, הוא ואני ושבע תמונות ילדות.
*
הוא בא בשמחה, מרגיש שאני הסיכוי להצלה, להוכיח לבת זוגו שהוא בסדר והיא לא. הוא רוצה להראות לי את התמונות, את ילדותו, כמה היה לו טוב בילדות, וכמה בזכות זה הוא איש טוב ומוצלח, לא יודע מה קרה לבת זוגו שהיא השתנתה ככה. הוא ממהר לפרוש את התמונות על השולחן.
הייתי מעדיף לשאול אותו שאלות רבות, להתחיל בחלק מילולי, אבל אני מאמין שרוב האנשים הנכונים לתהליך יודעים טוב ממני מה ואיך נכון יהיה לעשות כאן.
אנחנו מתבוננים בתמונות. אני שואל אותו לפי מה בחר את התמונות, ומתוך כמה תמונות (בערך) היה עליו לבחור שבע תמונות. הוא אומר שיש כמה עשרות תמונות, אולי חמישים-ששים תמונות, כולם במעטפות בבית הוריו, והוא נסע אליהם ובחר את התמונות.
לפי מה הוא בחר דווקא את התמונות האלה?- הוא חושב שאלה התמונות שמייצגות טוב את ילדותו. שלוש תמונות משפחתיות, תמונה אחת שלו עם הרבה קופסאות "לגו" שאהב מאד, תמונה אחת עם חבר שלו, שהם חברים עד היום, תמונה שלו בסוף הגן שהוא בנה משהו מיוחד מקוביות וכל ההורים ראו את זה במסיבת סוף הגן, ותמונה אחת שלו לבד על סוס.
הוא שם באמצע, אחת מתחת לשניה את התמונות המשפחתיות. שאר התמונות בשני הצדדים של הטור המרכזי. התמונה שהוא הכי אוהב?- התמונה עם אבא, ליד אחד הדברים שבנה מ"לגו". אבא מסתכל בהערצה בבן שלו שבנה כזה דבר מ"לגו". הילד משפיל ראשו, מבטו כלפי מטה, אין רואים את השמחה או שלוות הנפש או הרווחה הנפשית כתוצאה מהתגובה של אבא, אבל יש להניח שמשהו חיובי מתרחש שם בפנים, הרגשה נעימה…
הכי לא אוהב?- את התמונה עם אמא ועם אחותו. בגלל אחותו. הוא שנא אותה. היא היתה מציקה לו, היתה מעצבנת אותו, הוא היה מתחרפן ממנה, מכה אותה, ואז אמא היתה כועסת עליו.
בעצם, הוא לא אוהב את התמונה גם בגלל הפנים של אמא. יש לה פנים כעוסות. הוא לא שם לב לזה עד עכשו. הוא מסתכל בתמונה עם אמא ואבא, גם שם יש לה פנים כועסות. לא יודע על מי. אולי על אבא. היא תמיד היתה כועסת עליו הרבה, אבל אם באו אנשים- מיד היתה בפנים מאירות ומחייכת הרבה ועושה טוב לאנשים עם המבט שלה.
בעצם, הוא אומר, כשאני רואה בדמיון עוד תמונות של אמא שלא הבאתי, היא תמיד כועסת שם. תמיד ככה הגבות שלה, והזוויות של הפה, זה לא נעים להסתכל על פרצוף כועס. זה לא היה נעים להיות לידה. כל הזמן מתלוננת. כל הזמן מטיפה מוסר, כל הזמן מלמדת מה לא בסדר ואיך לעשות בסדר, לפי דעתה.
שתי פנים היו לאמא. אלה שאנשים זרים הכירו, אמא מחייכת ושמחה ותמיד מרוצה, ואלה שקרובים יותר ויודעים יותר, והם ידעו שאמא תמיד כועסת, אף פעם לא מרוצה, אף פעם לא תגיד מילה טובה. מי קרוב אליה?- אחותי ואבא ואני.
*
היו רגעים רבים של שקט בפגישה. מחשבות רבות על הדמיון בין בת הזוג לאמא שלו. זה ברור לו שהוא לא חיפש מישהי כמו אמא שלו, כי עם אמא שלו זה לא היה נחמד בכלל, אבל איכשהו בסוף זה מתגלגל לזה שאשתו היא כמו אמא שלו, אותו דבר…זה מדהים אותו. ואותי. בכל פעם מחדש.
הוא רוצה עוד פגישה להביא עוד תמונות, ולהביא גם תמונות של אשתו, שנסתכל יחד.
***
פיסות קטנות של תיאוריה.
א. הזדהות השלכתית.
כאשר אני משליך על מישהו אחר תכונות מסוימות, סיפור מסוים על "מי היא", והיא מקבלת על עצמה להתנהג על פי ההשלכה הזאת.
ב. ייצוג פנימי.
כאשר יש לי ייצוג פנימי של "מהי אשה", או "איך תהיה אשה אתי", אני בוחר אשה שתתאים לייצוג הזה, שהרי אני מחפש "אשה" כבת זוג. ה"קליק" שהרגשתי כלפי אשה מסוימת, משום שהיא התאימה ליצוג הפנימי שיש לי על "אשה".
איך נוצר ייצוג פנימי? בשנים הראשונות, שנות החוייה, ההרגשות והתחושות, לא מילים, אנחנו מסדרים לעצמנו ייצוגים של כל דבר וכל מערכת יחסים, כך העולם יהיה מקוטלג ומסודר ויהיה קל יותר להתנהל בו. בהמשך- נפעל על פי היצוגים האלה, אף שהם סמוכים למודע ולא ידועים לנו כלל ברמה השכלית וההגיונית.
ג. הכמיהה לניראות.
כל ילד רוצה להיראות כמות שהוא, במיוחדות שלו, בשונות שלו מאחרים, ולקבל אישור שהוא אכן הוא ושזה טוב ככה.
ד. צילומי ילדות.
הצילומים מביאים לנו רגעים מן הילדות כפי שהיו באמת, ולא כפי שנטינו לספר לעצמנו על מנת "להסתדר". אם אנחנו מספיק "בשלים", עם תמיכה עצמית מספקת, נוכל לעמת את עצמנו בפער שבין מה שאנחנו מספרים לעצמנו לבין מה שנראה בתמונות, כאשר באים עם סקרנות ופתיחות להתבוננות מחודשת בתמונות.
****
לסיום
קורס פוטותירפיה בצפון, מחזור אביב- ההרשמה בעיצומה.
הדרכה אישית (supervision) על עבודה עם צילום בתהליכים טיפוליים, בתהליכים של אימון והעצמה.
והספר שלי "בצלמנו כדמותנו" עדיין נותרו עותקים ממנו. רכישה ישירה ממני.